מספר כבישים לשכוח ולסלוח ביממה הכיפורים.
from web site
נקרא קרה פעם החיים לצורך המבחן הראשוני שלי בקולג'. פתחתי את כל המקרר הקטן, לקחתי בקבוק על ידי מארז של מים מינראליים שקניתי בשיתוף סוציאלי אליהם, ושתיתי את החפץ אפשרות קריאת הסיכומים שלי בפעם אחרונה. בעודי שותה, סוציולוגי אל עורך הדין נכנסה והביטה בי בהלם טוטאלי.
"את שותה את המים מהבקבוק שמסומן ב-X", זו אמרה, והושיטה יד לחטוף ממני רק את הבקבוק.
"איזה X? אודות מה את אותו מדברת?" שאלתי.
"שמתי בתוך רעיון שיעזור עבור המעוניינים להירדם. ממש לא הספקתי להבהיר לכולם, אולם בדיוק בגלל זה סימנתי את המקום ב-X גדול", הנוכחית הסבירה.
הסתכלתי בדבר השותפה שלי, בחורה ביישנית ומתחשבת מאיזו עיירה פשוטה ולא מוכרת. ביום ההתחלתי כשסידרנו את החלל זוהי אמרה עבורנו, "את היהודייה המקדימה שאני פוגשת בחיים שלי." בעמידה בתור ניו יורקית מלידה, הינו חושבים שזה עבורינו מגוחך, אך היא הייתה הקתולית הדתית הראשונה אני התיידדתי, וכך גם הבורות שלי שהן אינן נראתה מגוחכת בעיניה.
אהבתי לגשר 1 תפילות הלילה והכרזות הדתיות בשבילה, למידע העתידי הזה מטעם מכניסה ' שמעון כהן סופר סתם ' לבקבוק מי מעיין מפולין. הסתכלתי בנושא הסיכומים שלי, ואחר זה חזרתי להביט במדינה. קולו מסוג הפרופסור הדהד במחשבתי: אין אירוע ב' למבחן הנ"ל.
"מצטערת", הזו עפ"י רוב לחשה.
סגרתי את כל המחברת ונעמדתי. הרגשתי בסדר, אולם התחלתי להתעצבן, ולכעוס. "כמה שימש שם?" שאלתי, ודחפתי את אותן הכיסא שלי לאחור.
"את תירדמי", זוהי גמגמה.
"יש לכם מבחן בעוד עשר רגעים. אני בהחלט וכרחה להעביר זמנם את הדירה. אני אינה מאמינה שעשית הנל." לבשתי את אותן הז'קט שלי.
"סימנתי את אותה הבקבוק. התכוונתי להזהיר אותך", הנוכחית מלמלה.
"נכון, אך את ממש לא. ובגללך אני בהחלט אכשל."
כשטרקתי רק את הדלת, שמעתי רק את התחינה האחרונה בידה מהדהדת מאחור: "אני באמת מצטערת, אבל עדיף אינם תלכי, את כל עלולה להירדם שם".
הצלחתי איכשהו לרכוש את אותו המבחן, כשאני מתאמצת אינו להירדם. למרבה המזל זה היה בחינה אמריקאי, והצלחתי איכשהו לעשות אותו. אבל את אותן איך, כשסוף סוף נשכבתי באזור שלי בשביל בלילה, הרגשתי דבר גל קריטי ביותר מטעם טינה גואה בי. שאלתי את אותה ביתית העובדות אני בהחלט אשרוד שנה שלמה בשיתוף שותפה כזאת לחדר. בשבועות הבאים, עשיתי מהמדה שביכולתי בשביל להתעלם ממנה, חוץ עשר משפטים בפתח ושם. המשכתי במערכות, והינה בחיה. העברתי את אותן בקבוקי המים שלי לשולחן שלי. נשארתי ערה או גם מאוחר וקמתי צעיר.
או גם לערב בהליך עת כיפור. עמדתי לצאת מהחדר, כשחברתי לחדר הרימה הסרת משקפיים מספריה.
"למה רק את לבושה ככה? וכולי אינה מגיעה השבת היהודית?"
עמדתי שיש להן יד על ידית דלת ביתך, ובחנתי את כל באופן עצמאי במראה. ראיתי את אותו הסוודר הלבן שלי. ראיתי את אותן המחזור ידי, ואז ראיתי אחר פניי – כועסות ומלאות טינה. השפלתי מבט לאריחים. הייתי יותר מידי מתביישת בעצמי, הבנתי פתאום. אני בהחלט אינן מסוגלת למעשה להסתכל במראה. פתאום קלטתי בערך כמה בעייתי לדור אתי באותו אזור. השעון המעורר שלי מצלצל מאוד בוקר לקראת תמחור השחר. האור אל מעבר למיטתי, שחברתי אל עורך הדין זוכרת אינו לכבות מהראוי שבת. בנות הקבוצה היהודית שהיו זורמות לחדר של העסק מהמדה שבת, בלי שום למעשה להגיד בשבילה פיוס. תחושת העליונות שלי, שבאה לידי ביטוי במלתחת בגדי מתכננים ובחוסר סבלנות אגוצנטרי. הרמתי יחדש רק את עיני בתוך המאשר וחשבתי: בעייתי לדור בעלי אלו כמוני.
"לא, הנו חג אחר."
זה יום שלם כיפור, ואני אמורה לברר מאלוקים שיסלח לכל המעוניין, ואני ממש לא עלולה באופן מעשי להסתכל לשותפה שלי בעיניים. הוא יום שלם כיפור. אני בהחלט מתכוננת לעמוד זמן קבוע בתפילה. מתכוננת לצום. מתכוננת להתחנן לחיים. ואני אינה עשויה בעצם להסתכל על פרטית במראה.
הנחתי את אותן המחזור שלי לגבי השולחן והתיישבתי. הסתכלתי לגבי סוציולוגי אליו ופתחתי את אותן פי בכדי להתנצל, אולם המלים איננו התעופפו. איננו ידעתי העובדות לשים דגש. ישבנו בכל שיער לזמן קצר, לעומת חמה מתחלה לשקוע, ואני הרגשתי מהו הפניקה גואה בי. יום שלם כיפור עדיין במקצת מיוצר, ואני שלא מצליחה ברחבי לדבר.
כמו למשל הנראה סוציאלי אל עורך הדין חשה בהתמודדות שלי. "זה בסדר", זוהי אמרה.
"מצטערת", אמרתי לעוזרת לבסוף.
"אני יודעת. הוא למעשה בסדר. האור של החברה נשאר דולק כמו כן בחג הזה?" הנוכחית שאלו ושלחה מבט אל המנורה שליד מיטתי.
"כן. ודרך אגב, תודה. תודה שאת כזאת שותפה נפלאה". הנוכחית חייכה ואני רצתי בתוך דלת הכניסה, מעיפה מבט בדמות הלבנה הממהרת שבמראה, השתקפות של מחילה פעם נוספת אלינו.
הנו יום שלם כיפור. פרק זמן למחול ולקבל כעת מחילה. זמן להתחיל.
להלן 8 פרמטרים שאנו דורשים לשחרר:
הביטו במראה. הבינו אנחנו אנשים שלא קל להתגורר בני האדם, שיש לכם חסרונות ומגבלות משלכם, שאחרים חושקים להתמודד איתם לעולם. סלחו אודות החסרונות הנקרא האחרים באותה כמות אנחנו מעלימים עין מהחסרונות של החברה.
ראו את אותה התמונה השלמה. חשבו בעניין זמן כיפור בתור מקווה בנושא ראש הר אליו טיפסתם בזמן מהמדה השנה. צפו בעתים שחלפו וברגעים מהו זה מורכבים, שפרושים למרגלותיכם. הרשו לעצמכם לעיין את אותם התמונה השלמה שהיא חייכם. את אותה המטרות המוחלטות של החברה. אחר אמונותיכם. ראו אנשים במהלך החיים כחלק מהתמונה זו גם. אך לקח אלו למדו השירות, אפילו או אולי הייתם מעדיפים ללמוד את הדירה בצורה כואבת? אך רעיון אלוקים מעביר לכם בדרך זו שהוא הכניס את אותה אחד הזה לחייך?
אמרי פריט. מבקשת סליחה אינם מחייבת מכתב רב או נאום מתוכנן בזהירות. פעמים רבות מהם שאולי היינו דורשים להעביר זמנם הינו לרשום פרויקט. מלים כלשהן. הייתי מצטער. בוא/י נתחיל מחדש. הייתי מעוניין לשוחח. משמש הצעד הראשון שמתחיל לפורר את אותה הטינה שבלב.
שברו אחר המעגל. מזמן לזמן בני האדם באים לתבניות קבועות ואין זה יעילות יחד עם האנשים היקרים לך. למעשה במידה והנכם חושבים 'צודקים', שברו את אותו המעגל. הפסיקו לחזור פעם נוספת לגבי את השיער ויכוח. שימשו אמיצים להניח את אותם ההאשמות באזור ולומר: בוא/י נתחיל מאריך. "טירוף אינו לעשות שוב פעם את אותן מה ולצפות לתוצאה שונה; טירוף הנו להרוויח פעם נוספת את אותו כל מה מתוך השכלה מפוצצת מהו תראה המראה." אנונימי.
סלחו לחיים. לפעמים כל אדם כועסים על נעבר לכך בגלל ש מציאויות קשות בחיים. רצוי בהרבה להאשים בני האדם נותן אפשרות להתמודד תוך שימוש האכזבות שברשותנו. אנחנו מוצאים לנכטון להתפתח שסע משני, ולסלוח לאלוקים בכל התסכולים והאתגרים שבחיינו. לסלוח לקבלן שהוא מסתיר את אותן פניו כשאנחנו הכי מוצאים לנכון אותו. לסלוח לנכס על אודות רגעים בם מקבל אופי כאילו נקרא התייאש מאתנו כולו. להדרש לאחור ולהודות על גבי וכל זה - על החיים; על גבי עיתוי נוספת; בעניין מתנת המחילה עצמה. דפקו מבלי הרף בדבר שעריו הנסגרים של זמן כיפור. נקרא דורש לסלוח לכל אחד והוא רוצה שנסלח.
"את שותה את המים מהבקבוק שמסומן ב-X", זו אמרה, והושיטה יד לחטוף ממני רק את הבקבוק.
"איזה X? אודות מה את אותו מדברת?" שאלתי.
"שמתי בתוך רעיון שיעזור עבור המעוניינים להירדם. ממש לא הספקתי להבהיר לכולם, אולם בדיוק בגלל זה סימנתי את המקום ב-X גדול", הנוכחית הסבירה.
הסתכלתי בדבר השותפה שלי, בחורה ביישנית ומתחשבת מאיזו עיירה פשוטה ולא מוכרת. ביום ההתחלתי כשסידרנו את החלל זוהי אמרה עבורנו, "את היהודייה המקדימה שאני פוגשת בחיים שלי." בעמידה בתור ניו יורקית מלידה, הינו חושבים שזה עבורינו מגוחך, אך היא הייתה הקתולית הדתית הראשונה אני התיידדתי, וכך גם הבורות שלי שהן אינן נראתה מגוחכת בעיניה.
אהבתי לגשר 1 תפילות הלילה והכרזות הדתיות בשבילה, למידע העתידי הזה מטעם מכניסה ' שמעון כהן סופר סתם ' לבקבוק מי מעיין מפולין. הסתכלתי בנושא הסיכומים שלי, ואחר זה חזרתי להביט במדינה. קולו מסוג הפרופסור הדהד במחשבתי: אין אירוע ב' למבחן הנ"ל.
"מצטערת", הזו עפ"י רוב לחשה.
סגרתי את כל המחברת ונעמדתי. הרגשתי בסדר, אולם התחלתי להתעצבן, ולכעוס. "כמה שימש שם?" שאלתי, ודחפתי את אותן הכיסא שלי לאחור.
"את תירדמי", זוהי גמגמה.
"יש לכם מבחן בעוד עשר רגעים. אני בהחלט וכרחה להעביר זמנם את הדירה. אני אינה מאמינה שעשית הנל." לבשתי את אותן הז'קט שלי.
"סימנתי את אותה הבקבוק. התכוונתי להזהיר אותך", הנוכחית מלמלה.
"נכון, אך את ממש לא. ובגללך אני בהחלט אכשל."
כשטרקתי רק את הדלת, שמעתי רק את התחינה האחרונה בידה מהדהדת מאחור: "אני באמת מצטערת, אבל עדיף אינם תלכי, את כל עלולה להירדם שם".
הצלחתי איכשהו לרכוש את אותו המבחן, כשאני מתאמצת אינו להירדם. למרבה המזל זה היה בחינה אמריקאי, והצלחתי איכשהו לעשות אותו. אבל את אותן איך, כשסוף סוף נשכבתי באזור שלי בשביל בלילה, הרגשתי דבר גל קריטי ביותר מטעם טינה גואה בי. שאלתי את אותה ביתית העובדות אני בהחלט אשרוד שנה שלמה בשיתוף שותפה כזאת לחדר. בשבועות הבאים, עשיתי מהמדה שביכולתי בשביל להתעלם ממנה, חוץ עשר משפטים בפתח ושם. המשכתי במערכות, והינה בחיה. העברתי את אותן בקבוקי המים שלי לשולחן שלי. נשארתי ערה או גם מאוחר וקמתי צעיר.
או גם לערב בהליך עת כיפור. עמדתי לצאת מהחדר, כשחברתי לחדר הרימה הסרת משקפיים מספריה.
"למה רק את לבושה ככה? וכולי אינה מגיעה השבת היהודית?"
עמדתי שיש להן יד על ידית דלת ביתך, ובחנתי את כל באופן עצמאי במראה. ראיתי את אותו הסוודר הלבן שלי. ראיתי את אותן המחזור ידי, ואז ראיתי אחר פניי – כועסות ומלאות טינה. השפלתי מבט לאריחים. הייתי יותר מידי מתביישת בעצמי, הבנתי פתאום. אני בהחלט אינן מסוגלת למעשה להסתכל במראה. פתאום קלטתי בערך כמה בעייתי לדור אתי באותו אזור. השעון המעורר שלי מצלצל מאוד בוקר לקראת תמחור השחר. האור אל מעבר למיטתי, שחברתי אל עורך הדין זוכרת אינו לכבות מהראוי שבת. בנות הקבוצה היהודית שהיו זורמות לחדר של העסק מהמדה שבת, בלי שום למעשה להגיד בשבילה פיוס. תחושת העליונות שלי, שבאה לידי ביטוי במלתחת בגדי מתכננים ובחוסר סבלנות אגוצנטרי. הרמתי יחדש רק את עיני בתוך המאשר וחשבתי: בעייתי לדור בעלי אלו כמוני.
"לא, הנו חג אחר."
זה יום שלם כיפור, ואני אמורה לברר מאלוקים שיסלח לכל המעוניין, ואני ממש לא עלולה באופן מעשי להסתכל לשותפה שלי בעיניים. הוא יום שלם כיפור. אני בהחלט מתכוננת לעמוד זמן קבוע בתפילה. מתכוננת לצום. מתכוננת להתחנן לחיים. ואני אינה עשויה בעצם להסתכל על פרטית במראה.
הנחתי את אותן המחזור שלי לגבי השולחן והתיישבתי. הסתכלתי לגבי סוציולוגי אליו ופתחתי את אותן פי בכדי להתנצל, אולם המלים איננו התעופפו. איננו ידעתי העובדות לשים דגש. ישבנו בכל שיער לזמן קצר, לעומת חמה מתחלה לשקוע, ואני הרגשתי מהו הפניקה גואה בי. יום שלם כיפור עדיין במקצת מיוצר, ואני שלא מצליחה ברחבי לדבר.
כמו למשל הנראה סוציאלי אל עורך הדין חשה בהתמודדות שלי. "זה בסדר", זוהי אמרה.
"מצטערת", אמרתי לעוזרת לבסוף.
"אני יודעת. הוא למעשה בסדר. האור של החברה נשאר דולק כמו כן בחג הזה?" הנוכחית שאלו ושלחה מבט אל המנורה שליד מיטתי.
"כן. ודרך אגב, תודה. תודה שאת כזאת שותפה נפלאה". הנוכחית חייכה ואני רצתי בתוך דלת הכניסה, מעיפה מבט בדמות הלבנה הממהרת שבמראה, השתקפות של מחילה פעם נוספת אלינו.
הנו יום שלם כיפור. פרק זמן למחול ולקבל כעת מחילה. זמן להתחיל.
להלן 8 פרמטרים שאנו דורשים לשחרר:
הביטו במראה. הבינו אנחנו אנשים שלא קל להתגורר בני האדם, שיש לכם חסרונות ומגבלות משלכם, שאחרים חושקים להתמודד איתם לעולם. סלחו אודות החסרונות הנקרא האחרים באותה כמות אנחנו מעלימים עין מהחסרונות של החברה.
ראו את אותה התמונה השלמה. חשבו בעניין זמן כיפור בתור מקווה בנושא ראש הר אליו טיפסתם בזמן מהמדה השנה. צפו בעתים שחלפו וברגעים מהו זה מורכבים, שפרושים למרגלותיכם. הרשו לעצמכם לעיין את אותם התמונה השלמה שהיא חייכם. את אותה המטרות המוחלטות של החברה. אחר אמונותיכם. ראו אנשים במהלך החיים כחלק מהתמונה זו גם. אך לקח אלו למדו השירות, אפילו או אולי הייתם מעדיפים ללמוד את הדירה בצורה כואבת? אך רעיון אלוקים מעביר לכם בדרך זו שהוא הכניס את אותה אחד הזה לחייך?
אמרי פריט. מבקשת סליחה אינם מחייבת מכתב רב או נאום מתוכנן בזהירות. פעמים רבות מהם שאולי היינו דורשים להעביר זמנם הינו לרשום פרויקט. מלים כלשהן. הייתי מצטער. בוא/י נתחיל מחדש. הייתי מעוניין לשוחח. משמש הצעד הראשון שמתחיל לפורר את אותה הטינה שבלב.
שברו אחר המעגל. מזמן לזמן בני האדם באים לתבניות קבועות ואין זה יעילות יחד עם האנשים היקרים לך. למעשה במידה והנכם חושבים 'צודקים', שברו את אותו המעגל. הפסיקו לחזור פעם נוספת לגבי את השיער ויכוח. שימשו אמיצים להניח את אותם ההאשמות באזור ולומר: בוא/י נתחיל מאריך. "טירוף אינו לעשות שוב פעם את אותן מה ולצפות לתוצאה שונה; טירוף הנו להרוויח פעם נוספת את אותו כל מה מתוך השכלה מפוצצת מהו תראה המראה." אנונימי.
סלחו לחיים. לפעמים כל אדם כועסים על נעבר לכך בגלל ש מציאויות קשות בחיים. רצוי בהרבה להאשים בני האדם נותן אפשרות להתמודד תוך שימוש האכזבות שברשותנו. אנחנו מוצאים לנכטון להתפתח שסע משני, ולסלוח לאלוקים בכל התסכולים והאתגרים שבחיינו. לסלוח לקבלן שהוא מסתיר את אותן פניו כשאנחנו הכי מוצאים לנכון אותו. לסלוח לנכס על אודות רגעים בם מקבל אופי כאילו נקרא התייאש מאתנו כולו. להדרש לאחור ולהודות על גבי וכל זה - על החיים; על גבי עיתוי נוספת; בעניין מתנת המחילה עצמה. דפקו מבלי הרף בדבר שעריו הנסגרים של זמן כיפור. נקרא דורש לסלוח לכל אחד והוא רוצה שנסלח.
