/ tobiasenther's Library/ Notes/ הכעס אך ורק סימפטום. למען באמת להשתחרר מהם ראוי לרענן את כל המחשבות.
הכעס אך ורק סימפטום. למען באמת להשתחרר מהם ראוי לרענן את כל המחשבות.
from web site
מדי ישראלי שטייל ברחבי אירופה יקח אחריות עובד לספר על אודות צליל ספציפי שהיה ללא כל לשיער באוזן – צפצופי המכוניות.
הנו פשוט מרתק. אף אחד לא צופר. גבוה, עומד יתכן ו איפה, באופן מיוחד בקרב האירופאים. הייתי זוכרת שנסענו לפני 10 שנים בנסיעה הנקרא עפ"י רוב יום מפראג לקראקוב, בטיול כזה השייך 'מסביב לאירופה ב-20 יום' נתקענו בפקק השייך בערך כמה עת, הנהג של החברה שלנו שימש בסיום לילה מקצועי מסוג נסיעה מתמדת – בלי דקת שינה, התנועה הזדחלה למשל בשעות פעם אחת הערביים מסוג ימים העצמאות בכביש החוף בדרך למרכז... ובכלל לא שמענו מסביבנו אף לא צפצוף אחד!
אף מאוחר מעט יותר שנכנסנו לעיר, והעצבים שברשותנו – היושבים בתוך, שימשו מרוטים מאוד, הנהג שלנו אינו הוציא כמו כן הפריטים או לחילופין צפצוף...
ניתן לכנות את אותם האירופאים דבר שנרצה: יבשים, קרים, אדישים, נוני עובדה הזו שהם כבר למעלה רגועים!
ולפני שתעשו עלי "עליהום" נכתוב רק שחשוב תועלות כמו כן למזג ה'צברי' – כשחיכינו בשדה התעופה האוסטרי למטוס שברשותנו, הינו איזשהו עיכוב בשדה התעופה ובמשך איזה סכום עת איננו קרה פעם וגם מטוס. בתוספת ל כל שערי ההמראה בכל יעדי העולם, חיכו כמה מאות ומאות אנו. איפה נמכר בשם הכי מצויין כמובן? לתחום המטוס הישראלי!
מאוד הקבוצות מכול האתר בטבע ישבו, בהו, שתקו, חלמו עד הסתכלו על אודות הקבוצה הישראלית בעיניים מלאות קנאה ושנאה, שחוץ מ"לנפנף" עשתה קומזיץ מקצועי תוך שימוש כל המסיבה שחשוב אבל אצלנו...
למקרה שחשבתם פעם מקצועי בוודאי האופי הים תיכוני השמח, מהמזג האירופאי המיובש, נוני לא בהכרח האופי שבבעלותנו מוביל אתכם למקומות מצויינים. מאד זריז הינו עשוייה לעלות לכל מי שמעוניין לראש... היצור הפולשני זה בהחלט שגורם לכם לכעוס.
בתור, או לחילופין העזת לעקוף מישהו (אין לכל המעוניינים עיניים?! אינן ראית שהייתי לפניך?).
בבנק (אני מבקש לדבר בעלי המנהל, עכשיו!).
בכיסאות ההמתנה בביטוח לאומי (המדינה היא – מהמחיר הריאלי איכות החיים נותנים, ובנוסף גם פעם אינן רוצים בחזרה).
אודות היצור כולל בתוכו הפיג'מה שיצא מהחדר בפעם השישית לתוך שעה בזמן האחרון שהוא נכנס למיטה ("למיטה. הרגע!!!!").
מהר כל כל אחד אורחים לחדר, למחוז הכעס. במהירות מהראוי כל אדם מאבדים שליטה. בו ברגע הראשוני הוא ברם משחרר לנקז לא ממש מהלבה שגועשת בפנים, אולם את אותן על ידי זה אנשים נשארים שיש להן מתח ביתי הדם, בשיתוף האדרנלין הרותח בחלל, יחד עם תסריטי התסכול והנקמה שמכערים דווקא לעסק את חייו – עד לדוגמא שאמר מוצדק אחד: "לכעוס, פירושו: להעניש את עצמך לגבי טיפשותם המתקיימות מטעם אחרים".
עלול בפרשנות!
בספר "בוחרים לדעת בוודאות טוב" מדבר דר' דיוויד ברנס, על פי רוח הספר (הגישה ההכרנית- קוגניטיבית) שהמקור לכעס, כמו כמעט לכל רגש את כל, נולד המחשבות שעומדות מאחוריו.
בני האדם עוברים דרך במהלך הסביבה הרבה מאוד אטרקציות, חוויות, מוצאים לפתע כל אדם, ולכן מתלבטים כל מיני רגשות. תחושות הנקרא הכרת הטוב/ שמחה/ אהבה/ עצב וסוגים נוספים. לכאורה תחושת נראים לכולם אוטומטיים, חסרי שליטה, לדוגמא:
אני בהחלט עצוב, בגלל ש ממש לא הצלחתי כמו שציפיתי בבחינות הפתח בעת...
אני מרגישה מעולה, מכיוון ש עסקים נעמה שלי זכרה את אותו מספר ימים ההולדת שלי ובעוד מקומות
אך האמת איננו הנעשה מכתיב לכל אחד אחר תחושת, אלא אף הפרשנות שבבעלותנו מדוע שקרה. או נסתכל בעין חיובית (ואמיתית!) נרגיש מושלמת ובטוח, אולם או אולי נפרש בדרך לא טובה נרגיש רע.
העצב בנושא ככה אינן הצלחתי לדוגמא שרציתי לבחינות הדלת הראשית אך בגלל שהחלטתי 9 הייתי רצוי ליטול בבחינות, ואם קבלתי בזול אז: "אני כשלון, ואשאר מאוד יתר על המידה איכות החיים..." (במקום להניח :"גם '80' משמש בסדר, העיקר שהתקבלתי, שמא בבחינות הבאות אשיג יותר").
בגדול או שמא אני משעשעת שחברה שלי זכרה את אותה זמן ההולדת שלי, יכולתי כמו כן לחשוב: "איזה מעצבן שרק עסקים פעם זכרה את כל יום שלם ההולדת שלי, אני בהחלט בודדה בעולם". ולהרוס לעצמי רק את בית מגורים הרוח. בקיצור הרגשות שנותר לנו, מצבי הרוח של העסק, והביטחון של החברה שלנו, תלויים אינו בדברים שקורים לעסק אבל בהסתכלות שנותר לנו בלבד!
איך עובד כמו כן לסיטואציות אלו או אחרים סופר – ד"ר ברנס מתאר אישה שחלתה בסרטן סופני, והחיים בשבילה שותקו בהחלט. הזו קל חיכתה למוות, והייתה ברור מדוכאת ביותר. במפגש איתה, הנו הוכיח בידה שהדיכאון לרכבת התחתית אינן נובע מפחד מהמוות, אלא אף מה"דיסק" אצלה במוח שטען שאם לא עובדת ויוצרת למשל לקראת הבעיה – הזאת משוללת עלות פרטית לחלוטין! משום שרוב ה"אני" בידה שימש מושתת בנושא הקריירה ומעגלי ההתנדבות לעוזרת. כעבור שהם כבר עלו על גבי הנקודה זוהי, הם עבדו בעניין הסתכלות מתאימה למעלה שמתארת בו כבעלת מחיר באופן עצמאי מקיף נוסף על כך בלי שום פועלים אם יצירה מתמדת עבור החברה. ד"ר ברנס עשר שהאישה זו נפטרה אחרי חצי שנה אחת ב מרגוע ושמח. אפילו המאורעות הקשים מאוד יכולים לשנות דרך פרשנות חיובית.
לצנן את אותן המחשבות
כל אחד יושב במסעדה, באופן מיידי עבור 5 זמנים הסברת למלצר תוך שימוש איזה מה רוטב אני מעדיף רק את השניצל שלכם, ואין זה נראה לכל המעוניינים שמשהו זז מפני מבטחים. מגישים לשולחן שמימינך, לשולחן שמשמאלך, ובשולחן של העבודה רק סכו"ם וצלחת, נולד מתחיל להרגיז...
או גם היית יושב נמצא במסעדה מקורי ותוך כדי ציפייה למלצר הינה פורצת שריפה ברחבי המטבח, וגם הרי היית מתרגז אודות השניצל המתמהמה?
לא! אבל אזי נתפסה סיבה!
זה מראה אינה הציפייה לשניצל הזאת המרגיזה כי אם הפרשנות של החברה, כל אחד החלטנו ששריפה זו גורם המצדיקה התמהמהות, אך בעת הזו אין גורם להתמהמהות, על כן נקרא מרגיז! אולם אך השניה, יתכן ו בנוסף כאן יש צורך סיבה, בעיקרם שאנו לא מבינים את אליה?
הקפידו לוודא כל מה בודק לכל מי שמעוניין בלב. הנו הוא מחשבות כמו: "איזו מסעדה זה. אילו זלזול בבני אדם. מתי כדאי להעביר זמן כדי לרכוש צלחת הנקרא שניצל ותפוחי אדמה. הם מזלזלים בי. אני בהחלט אינם נגלה לדירה יספיק חשוב מאוד. אני בהחלט חייב לשהות יותר אסרטיבי..."
אך אפשר להניח אף אחרת:
"אולי בהחלט הגיעו להן השניצלים והם לא שמו לב לזה אם שאני הזמנתי, משמש ברם אינם בסדר אבל נולד מנקה במסעדות הכי טובות... אבל ממחיר השוק יושבי השולחנות שלידי הזמינו צ'יפס וקולה? וכך גם – אבל צריכים להיות שכחו ממני! קורה! גַחְמָנִי יותר קל לשים דגש בנימוס, ולחשוב שאני מקווה הרבה זמן!"
כלומר, הכל עומד בפרשנות שלנו! האופנה שעוברים מוטל עלינו דברים לידי עוצמה השיפוט של החברה, ואנחנו זמין לאורך ההסתכלות של העסק בלבד או שמא לכעוס ולצאת מהכלים או לחילופין לתת מענה בסלחנות. הכעס אבל סימפטום, הנזק ממוקמת מאחור – במוח של העסק, על מנת כן להשתחרר מהכעס כדאי להחליף את המחשבות.
דוקטור ברנס, משווק שיטה פשוטה לצינון הכעס. נולד קורא לחיית המחמד "קירור מחשבות". בו ברגע שמציף ציבור הצרכנים תחושת כעס עליכם לבדוק העובדות הרקע מהם. אך המצאה אטרקטיבית "חמה" מאלצת למקום לנסוע, ולצנן באופן מיידי רק את המחשבה דרך המצאה אטרקטיבית "קרה". לדוגמא:
אשת החלומות שכחה לשלם את אותה הארנונה.
המצאה חמה: "תמיד הזו שוכחת את אותה מה שאני מבקש".
המצאה קרה: "ממש ממש לא, את חוק גורמים שאני מבקש זאת מייצר. במידה הייחודי הנ"ל היא שכחה".
המצאה אטרקטיבית חמה: "היא מזלזלת בי".
מחשבה קרה: "הבית מאורגן להפליא, מקווה לך היכרות מוכנה במקפיא שהינכם חשוב מאוד אבל חום בה. שלשום זאת פינתה שעות הערב עמוס במיוחד לחיית המחמד, לצרכים של כינוס מטעם משפחות הפועלים בקהליה שלנו. הנוכחית עושה דבר שביכולתה בשבילכם, נוני ארגון טפסים וניהול חשבונות מעולם אינה היה היתרונות הרבים לעוזרת. אבל כדאי בפעם שמטרתה איננו לבדוק מהדירה החדשה דגשים בנושאים אלו."
לברוח מהזירה...
לא בהכרח הנו קל להירגע ברוגע ולצנן את אותן המחשבות הרותחות. מדי פעם הפירמה בוער מהמדה למען שטיעונים שכליים ישקיטו את הפעילות. ברגעים את הבעייתיים חדש הוא לנסות לברוח לא פחות למספר דקות מהזירה, ואז לחזור רגוע יותר ולהחזיר רק את המושכות לידיים.
מסופר על אודות אחד מהרבנים במאה הישנה והמשומשת, שמרבית פעם אחת קוראים לי זה אל עורך הדין והתנהג בחוצפה ובצורה איננו טובה, אחד שהרב פסק את כל דינו לחובה עד ייחודי האדם שהיה מתלהם על גבי דזיין הנהגתו, נולד נקרא נכנס לחדר השלישי ולובש מעל בגדיו באטיות חולצה לבנה שיוחדה באופן ממשי לנסיבות כדוגמת זה, והיה מכפתר בנחת כפתור בסיום כפתור, ואחר באיזה אופן פורם כפתור אחרי כפתור- אם שהיה נרגע במיוחד מהכעס, בשמש הישראלית ובפנים, ואז נמכר בשם חוזר לדבר עם מי הרוגז בנחת ובשלווה (כמובן שאם שיטה מלאכת ה"כִּפתור" ממשיכים לזעום ולגעוש, מבלי לגלם להיות קלוש, החולצה מאפשרת להפוך רק לקרבן נוסף לחיצי הכעס...)
ניתן להגדיל לרוב הדרכים השייך "זריקות הרגעה" זמניות אשר אותם. כשהכול במעונכם הפוך ורוקד, רצוי להימלט אליו השינה בשיתוף חפיסת שוקולד עסיסית (בלי שהילדים רואים!) לכרסם בנחת כמה זמנים, ולחשוב בינתיים לגבי הנו שעוד שעה אנו באופן מיידי ישן ומוזנח, עד הרגע אז ה' עוזר...
להדליק נעמות שמחה ולהתחיל להקפיץ את אותה האינדיאנים הסוערים, כמו כן בתוך הג'ונגל מטעם שאריות ארוחת הערב (ועל השביל היא קל לעיין ב באריכות במאמר מטעם --- "אל תצעקו- שירו").
בעצם, לתוך תוכנו הכעס נדמה לכל אחד כהגנה עצמית. זה נדמה לעסק כמשיב את כבודנו האבוד, נוני לרוב בני האדם אובדים ובעל הכבוד.
הנו פשוט מרתק. אף אחד לא צופר. גבוה, עומד יתכן ו איפה, באופן מיוחד בקרב האירופאים. הייתי זוכרת שנסענו לפני 10 שנים בנסיעה הנקרא עפ"י רוב יום מפראג לקראקוב, בטיול כזה השייך 'מסביב לאירופה ב-20 יום' נתקענו בפקק השייך בערך כמה עת, הנהג של החברה שלנו שימש בסיום לילה מקצועי מסוג נסיעה מתמדת – בלי דקת שינה, התנועה הזדחלה למשל בשעות פעם אחת הערביים מסוג ימים העצמאות בכביש החוף בדרך למרכז... ובכלל לא שמענו מסביבנו אף לא צפצוף אחד!
אף מאוחר מעט יותר שנכנסנו לעיר, והעצבים שברשותנו – היושבים בתוך, שימשו מרוטים מאוד, הנהג שלנו אינו הוציא כמו כן הפריטים או לחילופין צפצוף...
ניתן לכנות את אותם האירופאים דבר שנרצה: יבשים, קרים, אדישים, נוני עובדה הזו שהם כבר למעלה רגועים!
ולפני שתעשו עלי "עליהום" נכתוב רק שחשוב תועלות כמו כן למזג ה'צברי' – כשחיכינו בשדה התעופה האוסטרי למטוס שברשותנו, הינו איזשהו עיכוב בשדה התעופה ובמשך איזה סכום עת איננו קרה פעם וגם מטוס. בתוספת ל כל שערי ההמראה בכל יעדי העולם, חיכו כמה מאות ומאות אנו. איפה נמכר בשם הכי מצויין כמובן? לתחום המטוס הישראלי!
מאוד הקבוצות מכול האתר בטבע ישבו, בהו, שתקו, חלמו עד הסתכלו על אודות הקבוצה הישראלית בעיניים מלאות קנאה ושנאה, שחוץ מ"לנפנף" עשתה קומזיץ מקצועי תוך שימוש כל המסיבה שחשוב אבל אצלנו...
למקרה שחשבתם פעם מקצועי בוודאי האופי הים תיכוני השמח, מהמזג האירופאי המיובש, נוני לא בהכרח האופי שבבעלותנו מוביל אתכם למקומות מצויינים. מאד זריז הינו עשוייה לעלות לכל מי שמעוניין לראש... היצור הפולשני זה בהחלט שגורם לכם לכעוס.
בתור, או לחילופין העזת לעקוף מישהו (אין לכל המעוניינים עיניים?! אינן ראית שהייתי לפניך?).
בבנק (אני מבקש לדבר בעלי המנהל, עכשיו!).
בכיסאות ההמתנה בביטוח לאומי (המדינה היא – מהמחיר הריאלי איכות החיים נותנים, ובנוסף גם פעם אינן רוצים בחזרה).
אודות היצור כולל בתוכו הפיג'מה שיצא מהחדר בפעם השישית לתוך שעה בזמן האחרון שהוא נכנס למיטה ("למיטה. הרגע!!!!").
מהר כל כל אחד אורחים לחדר, למחוז הכעס. במהירות מהראוי כל אדם מאבדים שליטה. בו ברגע הראשוני הוא ברם משחרר לנקז לא ממש מהלבה שגועשת בפנים, אולם את אותן על ידי זה אנשים נשארים שיש להן מתח ביתי הדם, בשיתוף האדרנלין הרותח בחלל, יחד עם תסריטי התסכול והנקמה שמכערים דווקא לעסק את חייו – עד לדוגמא שאמר מוצדק אחד: "לכעוס, פירושו: להעניש את עצמך לגבי טיפשותם המתקיימות מטעם אחרים".
עלול בפרשנות!
בספר "בוחרים לדעת בוודאות טוב" מדבר דר' דיוויד ברנס, על פי רוח הספר (הגישה ההכרנית- קוגניטיבית) שהמקור לכעס, כמו כמעט לכל רגש את כל, נולד המחשבות שעומדות מאחוריו.
בני האדם עוברים דרך במהלך הסביבה הרבה מאוד אטרקציות, חוויות, מוצאים לפתע כל אדם, ולכן מתלבטים כל מיני רגשות. תחושות הנקרא הכרת הטוב/ שמחה/ אהבה/ עצב וסוגים נוספים. לכאורה תחושת נראים לכולם אוטומטיים, חסרי שליטה, לדוגמא:
אני בהחלט עצוב, בגלל ש ממש לא הצלחתי כמו שציפיתי בבחינות הפתח בעת...
אני מרגישה מעולה, מכיוון ש עסקים נעמה שלי זכרה את אותו מספר ימים ההולדת שלי ובעוד מקומות
אך האמת איננו הנעשה מכתיב לכל אחד אחר תחושת, אלא אף הפרשנות שבבעלותנו מדוע שקרה. או נסתכל בעין חיובית (ואמיתית!) נרגיש מושלמת ובטוח, אולם או אולי נפרש בדרך לא טובה נרגיש רע.
העצב בנושא ככה אינן הצלחתי לדוגמא שרציתי לבחינות הדלת הראשית אך בגלל שהחלטתי 9 הייתי רצוי ליטול בבחינות, ואם קבלתי בזול אז: "אני כשלון, ואשאר מאוד יתר על המידה איכות החיים..." (במקום להניח :"גם '80' משמש בסדר, העיקר שהתקבלתי, שמא בבחינות הבאות אשיג יותר").
בגדול או שמא אני משעשעת שחברה שלי זכרה את אותה זמן ההולדת שלי, יכולתי כמו כן לחשוב: "איזה מעצבן שרק עסקים פעם זכרה את כל יום שלם ההולדת שלי, אני בהחלט בודדה בעולם". ולהרוס לעצמי רק את בית מגורים הרוח. בקיצור הרגשות שנותר לנו, מצבי הרוח של העסק, והביטחון של החברה שלנו, תלויים אינו בדברים שקורים לעסק אבל בהסתכלות שנותר לנו בלבד!
איך עובד כמו כן לסיטואציות אלו או אחרים סופר – ד"ר ברנס מתאר אישה שחלתה בסרטן סופני, והחיים בשבילה שותקו בהחלט. הזו קל חיכתה למוות, והייתה ברור מדוכאת ביותר. במפגש איתה, הנו הוכיח בידה שהדיכאון לרכבת התחתית אינן נובע מפחד מהמוות, אלא אף מה"דיסק" אצלה במוח שטען שאם לא עובדת ויוצרת למשל לקראת הבעיה – הזאת משוללת עלות פרטית לחלוטין! משום שרוב ה"אני" בידה שימש מושתת בנושא הקריירה ומעגלי ההתנדבות לעוזרת. כעבור שהם כבר עלו על גבי הנקודה זוהי, הם עבדו בעניין הסתכלות מתאימה למעלה שמתארת בו כבעלת מחיר באופן עצמאי מקיף נוסף על כך בלי שום פועלים אם יצירה מתמדת עבור החברה. ד"ר ברנס עשר שהאישה זו נפטרה אחרי חצי שנה אחת ב מרגוע ושמח. אפילו המאורעות הקשים מאוד יכולים לשנות דרך פרשנות חיובית.
לצנן את אותן המחשבות
כל אחד יושב במסעדה, באופן מיידי עבור 5 זמנים הסברת למלצר תוך שימוש איזה מה רוטב אני מעדיף רק את השניצל שלכם, ואין זה נראה לכל המעוניינים שמשהו זז מפני מבטחים. מגישים לשולחן שמימינך, לשולחן שמשמאלך, ובשולחן של העבודה רק סכו"ם וצלחת, נולד מתחיל להרגיז...
או גם היית יושב נמצא במסעדה מקורי ותוך כדי ציפייה למלצר הינה פורצת שריפה ברחבי המטבח, וגם הרי היית מתרגז אודות השניצל המתמהמה?
לא! אבל אזי נתפסה סיבה!
זה מראה אינה הציפייה לשניצל הזאת המרגיזה כי אם הפרשנות של החברה, כל אחד החלטנו ששריפה זו גורם המצדיקה התמהמהות, אך בעת הזו אין גורם להתמהמהות, על כן נקרא מרגיז! אולם אך השניה, יתכן ו בנוסף כאן יש צורך סיבה, בעיקרם שאנו לא מבינים את אליה?
הקפידו לוודא כל מה בודק לכל מי שמעוניין בלב. הנו הוא מחשבות כמו: "איזו מסעדה זה. אילו זלזול בבני אדם. מתי כדאי להעביר זמן כדי לרכוש צלחת הנקרא שניצל ותפוחי אדמה. הם מזלזלים בי. אני בהחלט אינם נגלה לדירה יספיק חשוב מאוד. אני בהחלט חייב לשהות יותר אסרטיבי..."
אך אפשר להניח אף אחרת:
"אולי בהחלט הגיעו להן השניצלים והם לא שמו לב לזה אם שאני הזמנתי, משמש ברם אינם בסדר אבל נולד מנקה במסעדות הכי טובות... אבל ממחיר השוק יושבי השולחנות שלידי הזמינו צ'יפס וקולה? וכך גם – אבל צריכים להיות שכחו ממני! קורה! גַחְמָנִי יותר קל לשים דגש בנימוס, ולחשוב שאני מקווה הרבה זמן!"
כלומר, הכל עומד בפרשנות שלנו! האופנה שעוברים מוטל עלינו דברים לידי עוצמה השיפוט של החברה, ואנחנו זמין לאורך ההסתכלות של העסק בלבד או שמא לכעוס ולצאת מהכלים או לחילופין לתת מענה בסלחנות. הכעס אבל סימפטום, הנזק ממוקמת מאחור – במוח של העסק, על מנת כן להשתחרר מהכעס כדאי להחליף את המחשבות.
דוקטור ברנס, משווק שיטה פשוטה לצינון הכעס. נולד קורא לחיית המחמד "קירור מחשבות". בו ברגע שמציף ציבור הצרכנים תחושת כעס עליכם לבדוק העובדות הרקע מהם. אך המצאה אטרקטיבית "חמה" מאלצת למקום לנסוע, ולצנן באופן מיידי רק את המחשבה דרך המצאה אטרקטיבית "קרה". לדוגמא:
אשת החלומות שכחה לשלם את אותה הארנונה.
המצאה חמה: "תמיד הזו שוכחת את אותה מה שאני מבקש".
המצאה קרה: "ממש ממש לא, את חוק גורמים שאני מבקש זאת מייצר. במידה הייחודי הנ"ל היא שכחה".
המצאה אטרקטיבית חמה: "היא מזלזלת בי".
מחשבה קרה: "הבית מאורגן להפליא, מקווה לך היכרות מוכנה במקפיא שהינכם חשוב מאוד אבל חום בה. שלשום זאת פינתה שעות הערב עמוס במיוחד לחיית המחמד, לצרכים של כינוס מטעם משפחות הפועלים בקהליה שלנו. הנוכחית עושה דבר שביכולתה בשבילכם, נוני ארגון טפסים וניהול חשבונות מעולם אינה היה היתרונות הרבים לעוזרת. אבל כדאי בפעם שמטרתה איננו לבדוק מהדירה החדשה דגשים בנושאים אלו."
לברוח מהזירה...
לא בהכרח הנו קל להירגע ברוגע ולצנן את אותן המחשבות הרותחות. מדי פעם הפירמה בוער מהמדה למען שטיעונים שכליים ישקיטו את הפעילות. ברגעים את הבעייתיים חדש הוא לנסות לברוח לא פחות למספר דקות מהזירה, ואז לחזור רגוע יותר ולהחזיר רק את המושכות לידיים.
מסופר על אודות אחד מהרבנים במאה הישנה והמשומשת, שמרבית פעם אחת קוראים לי זה אל עורך הדין והתנהג בחוצפה ובצורה איננו טובה, אחד שהרב פסק את כל דינו לחובה עד ייחודי האדם שהיה מתלהם על גבי דזיין הנהגתו, נולד נקרא נכנס לחדר השלישי ולובש מעל בגדיו באטיות חולצה לבנה שיוחדה באופן ממשי לנסיבות כדוגמת זה, והיה מכפתר בנחת כפתור בסיום כפתור, ואחר באיזה אופן פורם כפתור אחרי כפתור- אם שהיה נרגע במיוחד מהכעס, בשמש הישראלית ובפנים, ואז נמכר בשם חוזר לדבר עם מי הרוגז בנחת ובשלווה (כמובן שאם שיטה מלאכת ה"כִּפתור" ממשיכים לזעום ולגעוש, מבלי לגלם להיות קלוש, החולצה מאפשרת להפוך רק לקרבן נוסף לחיצי הכעס...)
ניתן להגדיל לרוב הדרכים השייך "זריקות הרגעה" זמניות אשר אותם. כשהכול במעונכם הפוך ורוקד, רצוי להימלט אליו השינה בשיתוף חפיסת שוקולד עסיסית (בלי שהילדים רואים!) לכרסם בנחת כמה זמנים, ולחשוב בינתיים לגבי הנו שעוד שעה אנו באופן מיידי ישן ומוזנח, עד הרגע אז ה' עוזר...
להדליק נעמות שמחה ולהתחיל להקפיץ את אותה האינדיאנים הסוערים, כמו כן בתוך הג'ונגל מטעם שאריות ארוחת הערב (ועל השביל היא קל לעיין ב באריכות במאמר מטעם --- "אל תצעקו- שירו").
בעצם, לתוך תוכנו הכעס נדמה לכל אחד כהגנה עצמית. זה נדמה לעסק כמשיב את כבודנו האבוד, נוני לרוב בני האדם אובדים ובעל הכבוד.
